#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה מברכים על פת אורז, לרב ושמואל, ולמסקנת הגמ' דמותבינן לדרב ושמואל. והיאך הדין בזה לר' יוחנן בן נורי.	"לרב ושמואל בתחלה שהכל ולבסוף בורא נפשות. ולמסקנת הגמ' בתחלה במ""מ ולבסוף לר""ג ברכה אחת מעין ג' ולרבנן ולא כלום. ולריב""נ המוציא וג' ברכות."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה מברך הכוסס את החיטה והאוכל ירקות. (2)	"לרבנן על שניהם בפה""א, ולר""י הכוסס את החטה אומר בורא מיני זרעים ועל הירקות אומר בורא מיני דשאים."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חביצא דאית ביה פירורין [של לחם] מה מברכים עליה תחילה וסוף. (2)	"לרב יוסף בפירורין כזית בתחלה המוציא ולבסוף ג' ברכות, ובפירורין פחות מכזית בתחלה במ""מ ולבסוף ברכה אחת מעין שלש. ולרב ששת אף בפחות מכזית מברך המוציא, ואמר רבא והוא דאיכא עליה תוריתא דנהמא."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה מברכים על דבש תמרים, ובאיזה דין אחר תולה זאת הגמ'. (2)	"לר""א דמחייב בדבש תמרים דתרומה קרן וחומש יברך בפה""ע, ולר' יהושע דפוטר משום דזיעה בעלמא הוא יברך שהכל."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה מברכים על שתיתא, ומדוע.	"עבה דלאכילה עבדי לה מברך במ""מ. רכה דלרפואה קא מכוין ואית ליה עכ""פ הנאה מיניה מברך שהכל [דעכ""פ הך הנאה אינו עשוי לסעוד כי אם לשתות. (תוס')]"			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה מברכים על שלקות. (3)	"לרב חסדא בכרבא וסלקא וקרא בפה""א ובתומי וכרתי שהכל. ולרב נחמן במחלוקת שנויה, דלר""מ בפה""א ולריו""ס שהכל."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הנהו תרי תלמידי דהוו יתבי קמיה דבר קפרא הביאו לפניו כרוב ודורמסקין ופרגיות, נתן בר קפרא רשות לאחד מהם לברך, קפץ וברך על הפרגיות, לגלג עליו חבירו. במה נחלקו המברך והמלגלג, להו""א ולדחיית הגמ'."	"להו""א – מברך סבר שלקות ופרגיות שהכל הלכך חביב עדיף ומלגלג סבר שלקות בפה""א פרגיות שהכל הלכך פירא עדיף. ולדחיית הגמ' – לכו""ע שלקות ופרגיות שהכל, ומברך סבר חביב עדיף, ומלגלג סבר כרוב עדיף דזיין."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הביאו לפניו פתיתין ושלמין, על איזה מהן יברך. (2)	"לרב הונא על איזה שירצה [ואם הפתיתין גדולין מן השלמין, לרש""י צריך לברך עליהם, ולתוס' יברך על איזה שירצה], ולריו""ח על השלמה. ובפרוסה של חטין ושלמה של שעורין דברי הכל מברך על הפרוסה של חטין ופוטר את השלמה של שעורין."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה דיבור נחשב להפסק בין הברכה לאכילה, ואיזה אינו נחשב להפסק. (3)	"לרב טול ברוך טול ברוך אינו הפסק, הבא מלח הבא לפתן הוי הפסק. לריו""ח אפי' הביאו מלח הביאו לפתן אינו הפסק, גביל לתורי גביל לתורי הוי הפסק. ולרב ששת אפי' גביל לתורי אינו הפסק."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"המברך על הפת ועל היין שהכל, האם יצא יד""ח. ומדוע אינו תלוי במחלוקת התנאים בראה פת ואמר כמה נאה פת זו ברוך המקום שבראה דלר""מ יצא ולריו""ס לא יצא. (2)"	"לרב הונא לא יצא ולריו""ח יצא. אמר לך רב הונא עד כאן לא קאמר ר""מ אלא היכא דקא מדכר שמיה דפת, וריו""ח אמר לך עד כאן לא קאמר ריו""ס אלא משום דקאמר ברכה דלא תקינו רבנן."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה מברכים על החומץ ועל הנובלות ועל הגובאי. (2)	"לת""ק שהכל, ולר""י אין מברכין עליהם כלל לפי שהם מיני קללה."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"היו לפניו מינין הרבה ר""י אומר אם יש ביניהן מין שבעה עליו הוא מברך, וחכ""א מברך על איזה מהן שירצה. במה נחלקו. (2)"	"פליגי בה ר' אמי ור' יצחק נפחא, חד אמר מחלוקת בשברכותיהן שוות דר""י סבר מין שבעה עדיף ורבנן סברי מין חביב עדיף, אבל בשאין ברכותיהן שוות דברי הכל מברך על זה וחוזר ומברך על זה, וחד אמר אף בשאין ברכותיהן שוות פליגי ולהקדים."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל המוקדם בפסוק זה מוקדם לברכה שנאמר ארץ חטה ושעורה וגו'. מתי הדין הוא שיקדים המאוחר בפסוק זה, ומדוע.	תמרי ורמוני יקדים התמרים, דזה שני לארץ וזה חמישי לארץ.			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האוכל תאנים וענבים בתוך הסעודה האם מברך לפניהם ולאחריהם. (3)	לרב הונא ורב נחמן מברך לפניהם ולא לאחריהם, לרב ששת מברך לפניהם ולאחריהם, ולר' חייא אין מברך לא לפניהם ולא לאחריהם.			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הם שלש תכיפות דאמר רב, ומה הוסיף על כך אביי.	תכף לסמיכה שחיטה, תכף לגאולה תפילה, תכף לנטילת ידים ברכה. תכף לתלמידי חכמים ברכה.			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בא להם יין לפני המזון או בתוך המזון מהו שיפטור את היין שלאחר המזון. (2)	שלפני המזון פוטר את שלאחר המזון, ושבתוך המזון נחלקו בו האמוראים אם פוטר את שלאחר המזון.			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היו יושבין כל אחד מברך לעצמו, הסבו אחד מברך לכולן. באיזה אופן אף כשלא הסבו אחד מברך לכולן.	כגון דאמרי ניזיל וניכול לחמא בדוך פלן.			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היו יושבין כל אחד מברך לעצמו, הסבו אחד מברך לכולן. היאך הדין ביין. (4)	"לל""ק לרב יין לא בעי הסבה ולריו""ח אפי' יין נמי בעי הסבה, ולל""ב לרב ליין לא מהניא ליה הסבה ולריו""ח אפי' יין נמי מהניא ליה הסבה."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הביאו לפניו שמן והדס, על איזה מהן יברך תחילה. (2)	"לב""ש על השמן ולב""ה על ההדס."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באיזה מקום נאמר דת""ח אל יצא כשהוא מבושם לשוק. והיאך הדין בזה כשהוא בבגדו, בגופו, ובשערו (2)."	במקום שחשודים על משכב זכור. בבגדו אסור, בגופו מותר, ובשערו תלוי בב' לשונות שבגמ'.			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"התוס' מקשים לר""ג דס""ל דמזמנין על ז' המינים אי ס""ל דברכה טעונה כוס והמברך טועם הרי דיצטרך לברך פעם אחרת, וא""כ אין לדבר סוף. מה תירצו על כך התוס'."	"דהיכא דאינו שותה בקביעות רק מלוא לוגמיו מודה ר""ג דמברך מעין ג'."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו חביצא, לרש""י ולתוס'. ונמק מה הוקשה לתוס' לפרש כרש""י."	"לרש""י שמפררין בתוך האלפס לחם, ולתוס' היינו פירורין הנדבקים יחד ע""י מרק או ע""י חלב. דהא הקשה אביי לרב יוסף מדתניא לקט מכולן כזית ואכלן אם חמץ הוא ענוש כרת וכו', ומפרשים התוס' דקאי אחמשת מינין, וה""ק לקט מכל מיני לחמים כזית וכו', ואי איירי רב יוסף בנתבשלו כפי' רש""י מאי מדמה לה אביי לחמשת המינים דאינן מבושלין, ובשלמא אי איירי במנחות וכדפירש רש""י ניחא כיון דנטגנין בשמן כמבושלין דמו, אבל דוחים התוס' דהא כל המנחות באות מצה והיאך קאמר אם חמץ הוא וכו'."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היה עומד ומקריב מנחות בירושלים אומר ברוך שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה. במי איירי. (3)	"לרש""י כאן - בבעה""ב המתנדב. ולתוס' בכהן העומד להקריב ראשון במשמרתו. ולרש""י במנחות בכהן שלא הקריב מעולם."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע אין מברכין על שכר בורא מיני מזונות לרב ושמואל דאמרי כל שיש בו מחמשת המינין מברכין עליו במ""מ. (3)"	א. דלא הוי בהו ממש שעורים אלא טעמא בעלמא. ב. משום שיש בו עלויה אחרינא בפת. ג. בשתיה אומר שהכל.			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה ההלכה לגבי ברכת דבר המתקלקל בבישולו כגון תומי וכרתי כשהן מבושלין. (2)	"לרבינו יהודה מברך שהכל, ולרי""ף בפה""א."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר רב חייא בר אשי פת צנומה בקערה מברכין עליה המוציא, ופליגא דר' חייא דאמר ר' חייא צריך שתכלה ברכה עם הפת. באיזה אופן נחלקו ובאיזה סברא.	"כגון דאיכא שלמה לפניו והצנומה חביבה עליו, דלרחב""א הוי כמו שלמה מאחר שהיא חביבה, ולר' חייא שלמה עדיף."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"היכן יש הזכרת מלכות בשמו""ע."	"א-לקי אברהם הוי כמו מלכות, דאברהם המליך הקב""ה על כל העולם שהודיע מלכותו."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אמר רב פפא הלכתא דברים הבאים מחמת הסעודה בתוך הסעודה אין טעונים ברכה לא לפניהם ולא לאחריהם ושלא מחמת הסעודה בתוך הסעודה טעונים ברכה לפניהם ואין טעונים ברכה לאחריהם לאחר הסעודה טעונים ברכה בין לפניהם בין לאחריהם. באר. (רש""י ותוס')"	"לרש""י - דברים הבאים מחמת הסעודה היינו ללפת בהן את הפת, ושלא מחמת הסעודה בתוך הסעודה היינו דברים שאינן לפתן ובאין למזון ולשובע, ולאחר הסעודה היינו דברים הרגילים לבא לאחר סעודה כגון פירות ואפי' הביאן בתוך הסעודה. ולתוס' – דברים הבאים בתוך הסעודה מחמת הסעודה היינו שרגילים לאכלן עם הפת כגון בשר ודגים, ושאין דרכן לבא בתוך הסעודה היינו כגון פירות, ולאחר הסעודה היינו בין בשר ודגים ובין פירות שבאו לאחר שמשכו ידיהם מן הפת."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הסבו אחד מברך לכולן. מאי שנא דבמוגמר אפי' לא הסבו אחד מברך לכולם.	משום דבמוגמר כולם נהנים ביחד, אבל אכילה ושתיה אינה באה אלא לזה אחר זה.			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו ""פרפרת. (2)"	"לרש""י מיני דגים ופרגיות. ולר""ח פת צנומה בקערה דלית בה תוריתא דנהמא."			
